חוזרי המשרד

תיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל וחוק מקרקעי ישראל שכונה "הרפורמה במקרקעי ישראל". מקים את רשות מקרקעי ישראל.

המחוקק הגביל את זמן הגשת תביעה לפיצוי עקב פגיעה מתוכנית ל 3 שנים. שר הפנים רשאי להאריך את המועד, אולם אך ורק מטעמים מיוחדים. המדובר בנסיבות מיוחדות ביניהן: סיבות אישיות בגינן נפגעה היכולת לדעת על קיומה ואישורה של התכנית הפוגעת קבלת מידע לא נכון מגורם מוסמך קיום מו"מ בין הועדה המקומית לבין המבקש. זאת, בתנאי שהמו"מ נוהל באופן שוטף ורציני, ושהבקשה הוגשה תוך זמן קצר מיום סיום הליכי המו"מ. מכלול השיקולים ייבחן על רקע שיקולים אובייקטיביים, ובהם מידת האיחור בהגשת התביעה ומידת הפגיעה הנטענת כתוצאה מהתכנית.

החוק מאפשר למחזיק במקרקעין כדין להשתמש בכח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין, וכן להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציא את החזקה ממי שתפס אותה שלא כדין, בתוך שלושים יום מיום התפיסה. לשימוש בכח שלא במסגרת החוק עלולות להיות השלכות לא נעימות שכן היא עלולה לפעול כחרב פיפיות כנגד המשתמש. לכן, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי ראוי לפני נקיטת פעולה כזו.

אין זה צודק להפעיל את הזכות לביטול חוזה המכר, גם אם קיימת, בנסיבות בהן לא נשלחה לדיירים הודעת ביטול במשך ארבע שנים מההפרה לכאורה ועד להגשת התביעה, וכאשר התברר כי הקונים קיבלו את החזקה בדירה ברשות, וכי הם חייבים לחברה לבנייה יתרה קטנה יחסית ממחיר הדירה. מכח התנהגות הצדדים הפכה ההפרה היסודית של אי תשלום התמורה להפרה שאינה יסודית, וכי ביטול חוזה לאחר תקופה כה ממושכת אינו מתיישב עם עקרון תום הלב. המסקנה: יש להקדים טיפול משפטי בהפרת חוזים שכן עיכוב עלול לפגוע בסעדים העומדים לרשות הצד הנפגע.