חוזרי המשרד

הוראת אגף 366 ב’ עקרונות לאישור הוצאות פיתוח הרחבות במושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים

הוראת אגף שיווק וכלכלה במינהל מקרקעי ישראל הקובעת את הכללים לפיהם יאשר מינהל מקרקעי ישראל הוצאות פיתוח בהרחבות ישובים.

קרא עוד

דו”ח הועדה הציבורית לענין הקיבוצים

1. הוועדה הוקמה בהחלטת ממשלה מיום 19.5.02, בעקבות התהליכים מרחיקי הלכת שהתרחשו ברחבי התנועה הקיבוצית. 2. הוועדה נדרשה לבחון את השאלה הבסיסית "מהו קיבוץ?" בימינו. המנדט שלה מצביע על החשיבות המיוחדת של נושא סיווג הקיבוץ ושיוך הדירות, אולם היא בחנה נושאים נוספים הקשורים בשני נושאים אלה. 3. הוועדה שמעה עדים ומומחים שהסבירו את השינויים ואת הנתונים העובדתיים. לאחר דיונים נוקבים הגיעו חברי הוועדה, פה אחד, להמלצה כי יש לקבוע שני סיווגים חדשים לקיבוץ אשר יחליפו את הגדרת הקיבוץ הקיימת בתקנות האגודות השיתופיות. ההגדרה הקיימת מתאימה לקיבוץ הקרוי כיום "הקיבוץ השיתופי". הסיווג השני, שנקרא "הקיבוץ המתחדש", מבטא מגוון של שינויים המתבצעים בקיבוצים והיכולים לכלול שכר דיפרנציאלי, שיוך דירות ונכסים ועוד. כן נדרשה הוועדה לשאלת הגבול שמעבר לו הקיבוץ יאבד את הסיווג "קיבוץ מתחדש". הכוונה היא למתחם המקסימלי למונח קיבוץ מתחדש תוך הכרה בכך שחייבים להיות יסודות מהותיים של שיתוף ושוויון המצדיקים סיווג כקיבוץ מתחדש, אשר אם אינם מתקיימים, אין עוד לראות בישוב קיבוץ מתחדש. 4. באשר לשיוך הדירות, קרי, קניין של החברים על דירותיהם, הגיעו חברי הוועדה למסקנה שיש לאפשר דפוס זה בקיבוץ המתחדש, בין היתר כדי להקנות סוג של בטחון סוציאלי לחברים. דרך נוספת לטיפול בבעיה הדמוגרפית הינה באמצעות הרחבה קהילתית. באותה עת סבורה הוועדה כי לשם שמירה על אופיו וייחודו של הקיבוץ המתחדש, יש לקבוע מגבלות לעניין הסחירות בדירות, וכן להבטיח את פיקוח הקיבוץ על שינויי "הבעלות" של הדירות בקיבוץ. 5. עמדת הוועדה היא כי החברים הזכאים לשיוך דירות או לשיוך אמצעי ייצור הם מי שהינם חברי קיבוץ במועד קבלת החלטות אלה באסיפה הכללית וכן חברים נוספים שייקלטו בקיבוץ לאחר מכן, בהתאם לכללים שיחולו באותו מועד. כמו כן, השיוך לחברים צריך להתבצע באורח שוויוני ועל פי קריטריונים שוויוניים, כגון ותק, שייקבעו מראש. כן, יש מקום לנסח כללים חדשים לדמי עזיבה בקיבוץ מתחדש בהתחשב בשיוך הדירות ושיוך אמצעי הייצור. 6. עקרון הערבות ההדדית בין חברי הקיבוץ הינו אחד המרכיבים החשובים בייחודו של הקיבוץ. לשם כך, יש לשמור בקיבוץ המתחדש על שוויון בסיסי בין החברים בנושאים כגון: סיעוד, חינוך, בריאות, ביטחון סוציאלי ותמיכה באוכלוסיות חלשות. הוועדה ממליצה כי התנועות הקיבוציות יגבשו הצעה לגבולות המינימום של הערבות ההדדית, וכי רשם האגודות השיתופיות יתנה אישור של שינוי תקנון בכך שמובטחים צורכיהם הבסיסיים של החברים, ובפרט האוכלוסיות החלשות. 7. הוועדה ממליצה על סיווג מיוחד לקיבוץ העירוני. 8. בעקבות פניות ציבור המצביעות על קיומה של תחושה של פגיעה בזכויות של חברים בקיבוצים, במיוחד בתקופה זו של הפרטות, ממליצה הוועדה על מנגנונים של יישוב סכסוכים הוגן שיבטיחו כי הקיבוץ לא יחסום את חבר הקיבוץ מלברר את סכסוכו מול הקיבוץ וכי לא יפלו את חבר הקיבוץ מבחינת יכולת ייצוגו המשפטי. 9. הוועדה רואה בקיבוץ תופעה ייחודית וחשובה, ויש לאפשר לה להתקיים ולהתפתח בין אם בדרך של קיבוץ שיתופי ובין אם בדרך של קיבוץ מתחדש. אלו הן צורות חיים אשר קובעות מסגרת של שוויון וערבות הדדית תוך שהן מממשות, כל אחת על פי דרכה, הן את השקפת עולמם של החברים והן את יעודם ההתיישבותי הלאומי.

קרא עוד

החלטה 979 המקורית

Lorem ipsum dolor sit amet, consetetur sadipscing elitr, sed diam nonumy eirmod tempor invidunt ut labore et dolore magna aliquyam erat, sed diam voluptua.

Quis aute iure reprehenderit in voluptate velit esse cillum dolore eu fugiat nulla pariatur. Excepteur sint obcaecat cupiditat non proident, sunt in culpa qui officia deserunt mollit anim id est laborum. Duis autem vel eum iriure dolor in hendrerit in vulputate velit esse molestie consequat, vel illum dolore eu feugiat nulla facilisis at vero eros et accumsan et iusto odio dignissim qui blandit praesent luptatum zzril delenit augue duis dolore te feugait nulla facilisi. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit, sed diam nonummy nibh euismod tincidunt ut laoreet dolore magna aliquam erat volutpat.

קרא עוד

דו”ח מילגרום

דין וחשבון של צוות בינמשרדי עליו הוטל לבחון את מכלול ההיבטים הנוגעים לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית שבאו לידי ביטוי, בין היתר, בעתירות לבג''צ (פסק דין שדה נחום - "הקשת המזרחית"). הועדה התייחסה למדיניות שינוי ייעודה של קרקע חקלאית, שבבעלות המדינה, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל, כפי שהיא משתקפת בהחלטות שונות, בארבעה היבטים: שוק הדיור, שמירה על שטחים פתוחים ויעדי תיכנון, שמירה על נכסי המדינה וחלוקה שוויונית שלהם (ההיבט החברתי), נקודת המבט של חוכרי הקרקע החקלאית.

קרא עוד

כל הזכויות שמורות © 2020 | נטרייז בניית אתרים