חוזרי המשרד

צדק צדק תרדוף – סעד ההגנה מהצדק

האכיפה המוגברת של דיני התיכנון והבניה ואיכות הסביבה הביאו לפתחם של אזרחים רבים את דיני המשפט הפלילי. ברבות מהעבירות האחריות הינה מוחלטת, דהינו אין צורך בהוכחה של יסוד של מחשבה פלילית אלא רק שהעבירה בוצעה ושהנאשם הינו נושא תפקיד מסוים.החוזר מתייחס להגנה של סעד מן הצדק המאפשרת להתגונן גם בפני עבירות עם אחריות מוחלטת ומביא דוגמא להחלטה של בית משפט.

קרא עוד

תיקונים בצו המועצות האזוריות- שינויים חשובים לגבי עקרון זהות הועדים, בעיקר בקיבוצים

לאחרונה תוקן הצו המסדיר את נושא הועדים המקומיים בתיקונים חשובים הנוגעים לזכותם של מי שאינם חברים בקיבוץ לבחור לועד המקומי בישוב בינהם קיום בחירות "אוטומטיות" לועד מקומי נפרד אם מספר התושבים הרשום עולה על מספר חברי הקיבוץ

קרא עוד

כפל כהונה במועצה אזורית- הנחיה חדשה מונעת מחברי ועד מקומי לכהן במועצות האזוריות

על פי הנחיית משרד הפנים יאלצו חברי ועד מקומי לבחור בין כהונה בועד המקומי לבין כהונה במועצה האזורית. ההגיון העומד מאחורי הנחיה זו, שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה הינו כי לא יתכן שמי שמכהן במועצה יפקח על פעולותיו שלו בועד המקומי. הנחיה זו יוצרת בעיה מיוחדת בישובים בהם מתקיימת "זהות הועדים".קטע רלבנטי מחוזר המנכ"ל וחוות הדעת נמצאים במדור מאמרים מקצועיים תחת כותרת ועדים מקומיים באתר. להורדת המאמר המלא

קרא עוד

שימושים לא חקלאיים בנחלה החלטה חדשה של מועצת מקרקעי ישראל בנושא השימושים הלא חקלאיים

החלטה 1101 של מועצת מקרקעי ישראל אמורה לעשות סדר באלפי השימושים הלא חקלאיים בנחלות. ההחלטה קובעת מגבלות של מיקום השימושים, גודל המבנה וההשכרה. כמו כן נדרש מהחקלאי תשלום שוויה המלא של הקרקע ביעודה הלא חקלאי.שלא במפתיע, החלטה אינה מיושמת במלואה בשל עתירות שהוגשו נגדה וההערכות התקציבית והאירגונית הנדרשת לשם ביצועה. ההחלטה היא הנדבך האחרון במדיניות לפיה יש לצמצם את זכויות המתיישבים בנחלות ככל הניתן תוך התערבות מירבית, לעיתים פטרנליסטית ולעיתים סתמית וללא סיבה נחזית לעין מצד הרשויות בחיי המתיישבים ובנעשה בנחלה.

קרא עוד

צדק חלוקתי- עד כאן

מתי ניתן להכיל את עקרונות הצדק החלוקתי? ערעור על פס"ד של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי נתקל במחלוקת על זכויות בקרקע בו גם לבעלים, ממ"י לא ברורות הזכויות בקרקע. בהעדר הוכחות של מי הזכויות, ניסה בית המשפט לפתור את הסכסוך על ידי חלוקה של זכויות על פי עקרונות הצדק החלוקתי. כפועל יוצא, בית המשפט עסק בחלוקה בפועל של הקרקע לא רק למתדיינים אלא למי שנחזה להיות בעל זכויות (כגון שכנים). בית המשפט העליון קובע כי עקרונות הצדק החלוקתי אשר עמדו בבסיס בג"ץ הקשת המזרחית הינם כללים על פיהם אמורה לפעול רשות מוסמכת בחלוקת קרקעות ואין להכילם במחלוקת פרטית שעניינה בירור זכויות פרטים לחלקת קרקע.מטרת עקרונות הצדק החברתי היא לכוון את המינהל בגיבוש המדיניות הקרקעית הציבורית ולא יכולה להיות לה השלכה על קיום או אי קיום זכויות של אדם במקרה פרטי הגם שמעורב בו המינהל והגם שבשל רשלנות המינהל לא ברור למי שייכות הזכויות.עקרונות כלליים השאובים מהמשפט הציבורי והמכוונים להנחות את פעולתה של הרשות הציבורית אינם יכולים למלא חסר בהוכחת זכויות קנין בתחום המשפט הפרטי מקום שחסרות ראיות להוכחת זכות קניין. הערה: בית המשפט העליון אשר יצר את עקרון "הצדק החברתי", "סוס פראי" אשר שימש אותו ליצור כללי משפט חדשים, למעשה תוך עקיפת החקיקה הקיימת ממהר וסוגר את דלתות האורווה ותוחם את העקרון אך ורק לבחינת שיקול דעתה של רשות ציבורית במישור המינהלי.

קרא עוד

כל הזכויות שמורות © 2020 | נטרייז בניית אתרים