חוזרי המשרד

דין וחשבון של ועדה בראשות יעקב גדיש ז"ל שהתמנתה במטרה להגדיר את מטרות הפעולה העיקריות של מינהל מקרקעי ישראל, מבנהו ודרכי פעולתו.

1. הוועדה הוקמה בהחלטת ממשלה מיום 19.5.02, בעקבות התהליכים מרחיקי הלכת שהתרחשו ברחבי התנועה הקיבוצית. 2. הוועדה נדרשה לבחון את השאלה הבסיסית "מהו קיבוץ?" בימינו. המנדט שלה מצביע על החשיבות המיוחדת של נושא סיווג הקיבוץ ושיוך הדירות, אולם היא בחנה נושאים נוספים הקשורים בשני נושאים אלה. 3. הוועדה שמעה עדים ומומחים שהסבירו את השינויים ואת הנתונים העובדתיים. לאחר דיונים נוקבים הגיעו חברי הוועדה, פה אחד, להמלצה כי יש לקבוע שני סיווגים חדשים לקיבוץ אשר יחליפו את הגדרת הקיבוץ הקיימת בתקנות האגודות השיתופיות. ההגדרה הקיימת מתאימה לקיבוץ הקרוי כיום "הקיבוץ השיתופי". הסיווג השני, שנקרא "הקיבוץ המתחדש", מבטא מגוון של שינויים המתבצעים בקיבוצים והיכולים לכלול שכר דיפרנציאלי, שיוך דירות ונכסים ועוד. כן נדרשה הוועדה לשאלת הגבול שמעבר לו הקיבוץ יאבד את הסיווג "קיבוץ מתחדש". הכוונה היא למתחם המקסימלי למונח קיבוץ מתחדש תוך הכרה בכך שחייבים להיות יסודות מהותיים של שיתוף ושוויון המצדיקים סיווג כקיבוץ מתחדש, אשר אם אינם מתקיימים, אין עוד לראות בישוב קיבוץ מתחדש. 4. באשר לשיוך הדירות, קרי, קניין של החברים על דירותיהם, הגיעו חברי הוועדה למסקנה שיש לאפשר דפוס זה בקיבוץ המתחדש, בין היתר כדי להקנות סוג של בטחון סוציאלי לחברים. דרך נוספת לטיפול בבעיה הדמוגרפית הינה באמצעות הרחבה קהילתית. באותה עת סבורה הוועדה כי לשם שמירה על אופיו וייחודו של הקיבוץ המתחדש, יש לקבוע מגבלות לעניין הסחירות בדירות, וכן להבטיח את פיקוח הקיבוץ על שינויי "הבעלות" של הדירות בקיבוץ. 5. עמדת הוועדה היא כי החברים הזכאים לשיוך דירות או לשיוך אמצעי ייצור הם מי שהינם חברי קיבוץ במועד קבלת החלטות אלה באסיפה הכללית וכן חברים נוספים שייקלטו בקיבוץ לאחר מכן, בהתאם לכללים שיחולו באותו מועד. כמו כן, השיוך לחברים צריך להתבצע באורח שוויוני ועל פי קריטריונים שוויוניים, כגון ותק, שייקבעו מראש. כן, יש מקום לנסח כללים חדשים לדמי עזיבה בקיבוץ מתחדש בהתחשב בשיוך הדירות ושיוך אמצעי הייצור. 6. עקרון הערבות ההדדית בין חברי הקיבוץ הינו אחד המרכיבים החשובים בייחודו של הקיבוץ. לשם כך, יש לשמור בקיבוץ המתחדש על שוויון בסיסי בין החברים בנושאים כגון: סיעוד, חינוך, בריאות, ביטחון סוציאלי ותמיכה באוכלוסיות חלשות. הוועדה ממליצה כי התנועות הקיבוציות יגבשו הצעה לגבולות המינימום של הערבות ההדדית, וכי רשם האגודות השיתופיות יתנה אישור של שינוי תקנון בכך שמובטחים צורכיהם הבסיסיים של החברים, ובפרט האוכלוסיות החלשות. 7. הוועדה ממליצה על סיווג מיוחד לקיבוץ העירוני. 8. בעקבות פניות ציבור המצביעות על קיומה של תחושה של פגיעה בזכויות של חברים בקיבוצים, במיוחד בתקופה זו של הפרטות, ממליצה הוועדה על מנגנונים של יישוב סכסוכים הוגן שיבטיחו כי הקיבוץ לא יחסום את חבר הקיבוץ מלברר את סכסוכו מול הקיבוץ וכי לא יפלו את חבר הקיבוץ מבחינת יכולת ייצוגו המשפטי. 9. הוועדה רואה בקיבוץ תופעה ייחודית וחשובה, ויש לאפשר לה להתקיים ולהתפתח בין אם בדרך של קיבוץ שיתופי ובין אם בדרך של קיבוץ מתחדש. אלו הן צורות חיים אשר קובעות מסגרת של שוויון וערבות הדדית תוך שהן מממשות, כל אחת על פי דרכה, הן את השקפת עולמם של החברים והן את יעודם ההתיישבותי הלאומי.

דין וחשבון של צוות בינמשרדי עליו הוטל לבחון את מכלול ההיבטים הנוגעים לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית שבאו לידי ביטוי, בין היתר, בעתירות לבג''צ (פסק דין שדה נחום - "הקשת המזרחית"). הועדה התייחסה למדיניות שינוי ייעודה של קרקע חקלאית, שבבעלות המדינה, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל, כפי שהיא משתקפת בהחלטות שונות, בארבעה היבטים: שוק הדיור, שמירה על שטחים פתוחים ויעדי תיכנון, שמירה על נכסי המדינה וחלוקה שוויונית שלהם (ההיבט החברתי), נקודת המבט של חוכרי הקרקע החקלאית.